מלאכת שלמה על משנה יומא ח׳:ד׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

מקור משנה יומא ח׳:ד׳
4 הַתִּינוֹקוֹת, אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָם לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין בַּמִּצְוֹת:
פירוש מלאכת שלמה על משנה יומא ח׳:ד׳
4 התינוקות וכו'. ביד שם סוף הפרק וז"ל קטן שהוא פחות מבן ט' אין מענין אותו ביום הכפורים כדי שלא יבוא לידי סכנה ע"כ וכתב הר"ן ז"ל נראה דאין רשאין למנוע מהן מאכל קאמר כלומר אע"פ שבשאר מצות אם רצה להקדים חנוכו של תינוק רשאי ומחנך אותו לעשות המצוה כהלכתה כגדול ממש הכא אינו רשאי לחנכו בענוי קודם לזמן שקבעו לו חכמים לחנוך שעות ולהשלמה כסברייהו דאמוראי בגמ':
5 אבל מחנכין אותן לפני שנה או לפני שנתים. סמוך לפרקן כך הגרסא ברוב הנוסחאות אע"פ שלא כתבה כן הרב אלפסי ז"ל עכ"ל הר"ן ז"ל: והכל בו כתב ג"כ בסימן ס"ט קטן שהוא פחות מבן ט' אין מענין אותו ביום הכפורים שלא יבא לידי סכנה פי' שאין מניחין אותו להתענות ואפי' לשעות ובזה נכשלין הרבה בני אדם וראוי למחות בידם והרש"י ז"ל פי' אין מענין אין חייבין להתענות ואין לשון מענין מיושב עליה ע"כ והרי"ף והרמב"ם ז"ל בין בפי' המשנה בין שם ביד כתבו דחנוך בן ט' ובן עשר לשעות והשלמה מדבריהם בני י"א שוה בין בתינוק בין בתנוקת והשלמה מן התורה בתינוקת בת י"ב ובתינוק בן י"ג והוא שהביאו סימנים: ומצאתי שהגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל בנוסח גרסת המשנה אבל מחנכין אותן לשעות לפני שנה ולפני שנתים וכו'. וה"ר יהוסף ז"ל הגיה קודם שנה וקודם שתים בשביל שיהו רגילין למצות: